מיני בריף ודי בריף: שני כלים שמנהלי משמרת משתמשים בהם פחות מדי

אין הרבה מה להוסיף על החשיבות של בריף פתיחת משמרת שמנוהל כמו שצריך. הוא מיישר קו, מחדד מטרות ומייצר שפה משותפת לצוות. במובנים רבים, הוא הלב של המשמרת.

אבל יש שני סוגי בריפים נוספים, חשובים לא פחות, שאנחנו רואים שמנהלי משמרת לא משתמשים בהם מספיק: מיני בריף ודי בריף.

שניהם קצרים, לא דורשים הכנה מיוחדת, ומשתלבים בתוך שגרת העבודה. ההבדל הוא שהתזמון שלהם שונה, והמטרה שלהם שונה. יחד, הם מאפשרים למנהל ללוות את הצוות לאורך כל המשמרת, ולא רק בתחילתה.

מיני בריף

מיני בריף הוא בריף קצר שמתקיים במהלך המשמרת. חשוב להחליט מראש מתי נכון להשתמש בו, אבל הוא יכול לקרות בכל שלב, בהתאם למה שקורה במסעדה.

לפעמים זה יהיה מיני בריף אישי.

אחרי הבריף הכללי אפשר לקחת מלצר או ברמן לשתי דקות ולהגדיר לו מטרה אישית למשמרת. זו יכולה להיות אחריות על אזור מסוים, מכירה של מנה חדשה, חניכה של עובד חדש או כל יעד אחר שרלוונטי לאותו איש צוות.

לפעמים זו גם שיחת מוטיבציה קצרה למי שזקוק לה, אבל המטרה העיקרית היא לעצור לרגע, לתת תשומת לב ולהגדיר כיוון ברור.

ולפעמים זה יהיה מיני בריף אזורי.

לפני סיט עמוס, כניסה של קבוצה גדולה או כל שינוי משמעותי בקצב העבודה, אפשר לכנס לרגע את אנשי האזור או הבר ולעדכן אותם למה לצפות, איפה צפוי העומס ומה חשוב במיוחד בפרק הזמן הקרוב.

המטרה היא לא רק להעביר מידע. היא לגרום לצוות להרגיש שיש מי שמנהל את המשמרת קדימה, ולא רק מגיב למה שקורה.

די בריף

אם המיני בריף עוזר לכוון את המשמרת תוך כדי תנועה, הדי בריף סוגר אותה. זהו בריף קצר שמתקיים בסיום המשמרת, בדרך כלל מול איש צוות אחד. המטרה שלו היא לסגור תהליך שהתחיל בתחילת המשמרת. אם הגדרנו לעובד מטרה, נתנו לו אחריות מסוימת או ביקשנו ממנו לעבוד על נושא מסוים, זה הזמן לחזור אליו.

אפשר לשאול:

מה עבד?

מה היה מאתגר?

עמדנו במטרה שהגדרנו?

ומה כדאי לקחת למשמרת הבאה?

לא מדובר בתחקיר וגם לא בשיחת משוב רשמית. מדובר בכמה דקות שמאפשרות למנהל לעקוב אחרי התקדמות אנשי הצוות, לתת חיזוק או תיקון כשהאירוע עדיין טרי, ולהפוך את החניכה לחלק מהעבודה היומיומית.